הסרת העורלה גורמת לפין (לגבר הנימול) לדחוף חזק עם משיכות ארוכות הרחק מן הנרתיק. המשיכות הללו מונעות מעצם החיק של הגבר תנועה ומגע אחידים באיזור הפות והדגדגן של האשה. בכך הגבר הנימול מפחית ואף מונע את סיכוייה לאורגזמה נרתיקית (אורגזמה שנובעת מחדירה בלבד, מקורה אך ורק בתנועות אגן ומגע באיזורים הרגישים של הפות מבלי גירוי ישיר של הדגדגן ביד או באמצעי אחר). בסקס עם גבר נימול, הסיכוי שאישה תגיע לאורגזמה נרתיקית הוא נמוך מאד.
הדגדגן הוא רקמת עור עשירה בקולטני רגש. הדגדגן עצמו רגיש מדי למגע ישיר, לכן מגע בסביבת הדגדגן מפיק גירוי וריגוש מירבי. מגע אשר בא והולך שוב ושוב, לחץ מתמיד המשתחרר ולוחץ, מביא את האשה לאורגזמה. חוקרים רבים בתחום הגיעו למסקנה שקיים "קצב אידיאלי" של לחצים באיזור הדגדגן שמביאים את האשה לאורגזמה. הפין הטבעי ותנעותיו הטבעיות של הגבר, שומרים על מגע באותו קצב אידאלי .
כיוון שהפין הנימול בדרך כלל דוחף באופן לא אחיד ובמשיכות ארוכות מדי הרחק מן הפות, הוא מפעיל לחץ לעיתים רחוקות מדי על איזור הפות. בקצב שמפחית את סיכויה לאורגזמה.
חשוב לציין שחשיבות הלחץ החוזר באיזור הדגדגן של האשה, איננו אומר אורגזמה על ידי גירוי הדגדגן. הלחץ במהלך המשגל עצמו מעצים את ההנאה ו"דוחף" את האשה לאורגזמה. למשל, במהלך הסקס חלק מאתנו אוהבים "דיבור מלוכלך" או נשיכות או צביטות של הפטמות וכ"ו. כאשר אנחנו עושים אחד או כל הדבר אחר שמדליק אותנו, אנחנו מעצימים את הריגוש המיני. אנחנו מעודדים ומקרבים את בן\בת זוג לאורגזמה! ממש כמו שדיבור מלוכלך מעצים את החוויה המינית, כך גם הלחצים שוב ושוב באיזור הפות של האשה מעודדים אורגזמה נרתיקית. הרי דיבור מלוכלך בלבד לא יגרום לאורגזמה, אלא יעודד אותה. בדיוק כמו שלחץ מהסוג המתואר בלבד, לא יובילו את האשה לאורגזמה של הדגדגן. הדגדגן זקוק לגירוי הרבה יותר פרטני ומרוכז מלחץ חוזר במהלך הסקס עצמו. מקווה שהבנתם את כוונתי.
האכזבה והתסכול של נשים מאי יכולתן לחוות אורגזמה נרתיקית הוא דבר נפוץ מאד. מטפלים וסקסולוגים רבים שומעים על כך כל הזמן ממטופלות. התלונה על המחסור באורגזמה עומדת במקום השני, מיד אחריי איבוד כל חשק ליחסי מין עם הבן זוג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה